הפרעת טורדנות כפייתית (OCD) וטהרת המשפחה

נסי לדמיין איך כל פעם שמגיע ליל טבילה את בלחץ, את מתחילה בהכנות לטבילה כבר יום או יומיים קודם, שלא לדבר על הבדיקות שהיו סיוט מתמשך, ושאלות לרב הוא כבר מכיר אותך מצוין. לפעמים את אפילו לוקחת יום חופש על מנת להתכונן למקווה, ההכנה לוקחת לך המון שעות, חצי שעה שיניים, ועוד מקלחת ועוד חפיפה ועוד אחת. את בודקת את עצמך שוב ושוב ושוב,  וכשאת סוף כל סוף מגיעה לבור הטבילה וטובלת כמעט תמיד תגידי לבלנית שמצאת על עצמך משהו ואת צריכה לחזור ולטבול. מעייף, מתיש
את שואלת את עצמך למה אני כל-כך לחוצה? מה קורה לי? האם אני משוגעת? ומה עושים עם זה?

הפרעת טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder )

הפרעת טורדנות כפייתית או בקיצור OCD היא הפרעה שמופיעה בכמה אופנים וצורות ובדרגות חומרה שונות.

הפרעת הOCD מאופיינת במחשבות אובססיביות– מחשבות בילתי רצוניות טורדניות וחודרניות ש"נתקעות" בראש, חוזרות על עצמן פעם אחר פעם מבלי יכולת של האדם לשלוט בהם ומעוררות הרבה חרדה. פעמים רבות האדם הסובל מOCD מוצא דרכים להקל על החרדה ע"י פעולות קומפולסיביות כלומר פעולות כפייתיות שהאדם מבצע באופן חוזר ונשנה שוב ושוב ושוב, או טקסים שחוזרים על עצמם מתוך אמונה שהעשייה הקומפולסיבית תנטרל ותפחית את המחשבות האובססיביות. לאורך זמן ההתנהגות הקומפולסיבית גורמת לבזבוז של זמן יקר, למצוקה ולהפרעה ממשית בתפקוד של האדם
בין 2%-3% מהאנשים בעולם גברים ונשים כאחד סובלים מהפרעת הטורדנות הכפייתית.
ההפרעה מתפרצת בעיקר בגילאי העשרים אם כי אנשים הסובלים מהפרעה זו ידווחו על התנהגויות טקסיות נוקשות גם בילדותם. ילדים צעירים נוטים לייצר טקסים שונים על מנת לווסת ולהרגיע את עצמם ולכן אין לייחס זאת לOCD.

אנשים הסובלים מOCD חיים במעגל אובססיבי- כפייתי ממנו מאוד קשה להם להתנתק. פעמים שהOCD משתלט על יותר ויותר מרחבי חיים.
הOCD יכול לבוא לידי ביטוי בתחומים שונים אך קיימים חמישה סוגים נפוצים:
א. ניקיון וזיהום: המחשבות האובססיביות ינועו סביב לתחומי הניקיון והטקסים יכללו שטיפת ידיים חוזרת וארוכה, ניקיון אובססיבי של הבית וכד'

ש' בחורה צעירה בת 20 הייתה חופפת את שיערה בכל יום  לפחות חצי שעה, התחושה שהשמפו נשאר בשיער לא הרפתה ממנה והיא הייתה חוזרת על פעולת שטיפת השיער שוב ושוב ושוב.

ב. סדר וארגון: המחשבות האובססיביות ינועו סביב לסדר של דברים, נטייה לפרפקציוניזם, "זה צריך להיות בדיוק כך". לח' בחורה בת 18 מאוד הפריעו מרצפות מסוימות בבית הוריה בהם הקווים לא היו מדויקים היא החליטה לשלם מכספה על החלפת המרצפות כיוון שלדבריה "לא יכלה לראות אותם, זה כל הזמן נתקע לה בעיניים…".

הטקסים יהיו סביב לארגון וסדר ורשימות קפדניות.

ג. בדיקות חוזרות: המחשבות האובססיביות קשורות לחרדה גדולה, חשש שיתרחש דבר נורא כגון דליפת גז, פריצה של גנב וכד'.

ההתנהגויות הקומפלסיביות יהיו בדיקות חוזרות ונישנות: האם נעלתי את הבית, האם סדרתי את הגז ועוד

ד. OCD מחשבתי: פעמים רבות מחשבות אובססיביות על מין, על אלימות ועל מוסר באופן שאינו תואם את אורח החיים, המוסריות והערכיות של האדם, האדם יזדעזע מעצמו ומאופי מחשבותיו פורצות הגבולות.

הטקסים יהיו מגוונים כאלו שעניינם לנטרל את המחשבות האובססיביות או גם לכפר עליהם.

ר' היה מחליט לתת צדקה בכל פעם בה הופיעו המחשבות הטורדניות שלו, כך שבאופן קבוע היה תורם לצדקה אחוזים גבוהים ממשכורתו.

ה. ספקנות מתמדת וצורך מוגבר באישורים מהסביבה: המחשבות האובססיביות קשורות לתחושות של חוסר וודאות וספקות יומיומיים המקשים משמעותית בהתנהלות בחיים.

הטקסים יהוו ניסיונות לייצר וודאות דרך אחרים על מנת להפחית את תחושת חוסר הבטחון.

אצל אדם יתכן סוג אחד או כמה סוגים של OCD בו זמנית, פעמים רבות שהOCD מתפרץ וככל שעובר הזמן הוא מתגבר ואו מתרחב לתחומי חיים נוספים  

מה הן הסיבות לOCD?

ההסבר הדינמי להופעה של הפרעה טורדנית-כפייתית, הוא ש-ocd משמש מנגנון הגנה. אנשים שסובלים מרגשות מורכבים שקשה להם להרגיש ולבטא כגון כעס, זעם או גם רגשות אחרים מפתחים OCD

ההסבר הנוירופסיכולוגי שמקובל היום מאוד בהבנת הסיבות להתפתחות והתפרצות של הפרעה טורדנית-כפייתית מדבר על תקלה ביוכימית או מבנית במוח.
קיימת השערה שאצל אותם אנשים הסובלים מOCD קיים חוסר איזון ברמות של מוליך עיצבי (נוירוטרנסמיטור) בשם סרוטונין. הסרוטונין הוא מוליך עיצבי הקשור למגוון תפקידים ובהם וויסות מצבי רוח, חרדה וויסות התנהגות.

מבחינה נוירו אנטומית הפרעת הOCD היא מבין ההפרעות הנחקרות שבין הפרעות החרדה אך עדיין אין הסבר חד משמעי לסיבות להתפתחותה.

כמו בהפרעות פסיכולוגיות רבות, ישנן ראיות להשפעה גנטית על שכיחות OCD למשל באמצעות מחקרי תאומים: בין 63% ל-87% מהתאומים לסובלים מההפרעה- יסבלו ממנה גם הם.

התמודדות עם OCD בתחומים דתיים והלכתיים:

תחומים דתיים והלכתיים שונים יכולים להוות מרחב צמיחה מעודד לOCD.

ישנם אנשים שיפתחו אובססיביות סביב למטבח ולהלכות בשר וחלב ואילו אחרים שיפגשו את הOCD סביב לפסח, הלכות ניקוי הבית וביטול חמץ, ישנן נשים שהOCD יפגוש אותן סביב להלכות טהרת המשפחה: הבדיקות וההכנות לטבילה הן אתגר וקושי עצום עבורן.

מ' מאוד מתוסכלת, הבלנית במקווה מעריכה אותה ומשבחת אותה על הקפדתה המרשימה במצוות אך היא יודעת שמסתתר שם סיפור אחר לגמרי.

תהליך הטהרה הוא כל כך קשה ומעיק עבורה.

זה מתחיל בבדיקות כל בדיקה היא לפחות רבע שעה, היא בודקת שוב ושוב וכל פעם המחשבות מנקרות, אולי לא בדקתי מספיק טוב, אולי צריך עוד פעם, האם בדקתי את העד מתחת תאורה נכונה, באמת נראה לי שאני לא עושה את הבדיקות מספיק טוב, פעמים רבות היא תדחה את יום הפסק הטהרה כדי להגיע לבדיקה טובה יותר.

ההכנות לטבילה ממש סיוט ובכל פעם היא נזכרת כמה זה דומה לדרך בה אמא שלה הייתה מנקה את הבית לפסח.

ר' מספרת כי היא מתכוננת לפחות יום מראש לטבילה במקווה וככל שהיא מתקרבת לטבילה היא מרגישה כי הלחץ שלה עולה, היא מגיעה למקווה בין הראשונות ויוצאת ממנו תמיד אחרונה, ר' מספרת כי הבלניות במקווה כבר מכירות אותה  היטב "אני בודקת את עצמי עוד ועוד ועוד וכמעט תמיד אני קוראת להן לטבילה חוזרת".

כמו מ' וכמו ר' נשים רבות כאלו שמצוות הטהרה הן ממש עונש עבורן, הן לא יבשלו ולא יקפלו ואם הטבילה יוצאת בערב שבת או חג פעמים רבות שהן ידחו אותה כי אי אפשר להצליח גם וגם.

איך אדע האם אני סובלת מOCD?

OCD מוגדר כאשר את סובלת מאובססיות או קומפולסיות או שניהם:

אם את סובלת מאחת או יותר מהתופעות הבאות והן מקשות מאוד על חייך, מסרבלות את התנהלותך ואף משפיעות על סביבתך, מומלץ לך לבדוק האם את סובלת מOCD:

*מחשבות חזרתיות שלא מרפות פעמים גם כאלו שמנוגדות לערכים ולתפיסות שלך, את חווה את המחשבות כחודרניות ולא רצויות.

*צורך לחזור על פעולות או מעשים, או לייצר טקסים כאשר ברור לך שאין צורך אמיתי בדבר אלא עניינם נטרלו המחשבות המעיקות.

*מחשבות שמעוררות בך חרדה ולא מרפות ואת מנסה ומשקיע אנרגיה בלהיפתר מהן ולבטל אותן.

*צורך לסדר דברים ולהקפיד על הסדר, פעמים רבות תשמעי מאנשים שאת מאוד פרפקציוניסטית.

*פחד גדול מלכלוך, זיהומים ומחלות.

*האובססיות או הטקסים הכפייתיים גוזלים ממך זמן משמעותי או גורמים לך למצוקה משמעותית עד כדי פגיעה בקשרים חברתיים, בעבודה שלך וכד'

*הפרעה אינה מוסברת באופן שונה: השפעה של תרופה או הפרעה אחרת.

אם אני חושדת שיש לי OCD מה הצעד הבא?

יש שאלונים לאבחון בבדיקה עצמית אפשרי גם לגשת לאיש מקצוע שעוסק ומבין בתחום ויוכל לעבור יחד איתך על שאלונים ולאבחן או לאבחן בעצמו.

איך מטפלים בOCD?

לפני הכל חשוב לדעת קיימים סוגי טיפולים יעילים לOCD. אמנם פעמים רבות שההפרעה אינה עוברת בעצמה אך טיפול מתאים יכול לסייע לאדם, להפחית את בסימפטומים המעיקים והמציקים כך שהאדם יוכל לנהל את הOCD במקום שזה ינהל אותו.

טיפול תרופתי – ישנם אנשים הזקוקים לטיפול תרופתי.
מטרתו של הטיפול התרופתי הוא יצירת איזון שמופר כתוצאה ממחסור בממיר עיצבי במוח.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי-  בטכניקה הנקראת "חשיפה ומניעת תגובה".  

הרציונל הטיפולי הוא שהמטופל מסכים להתעמת עם הפחדים, החששות והמחשבות שמעיקות עליו ולהיחשף אליהן באופן מדורג ומותאם עבורו באופן חזרתי. מטרת הטיפול ללמד את האדם לשהות בפחדים שבהדרגה גם ילכו ויחלשו.

קיימים גם טיפולים בנזעי חשמל או גם פרוצדורות ניתוחיות במצבים של OCD קשה במיוחד.

כיצד אחליט באיזה טיפול לבחור?

בחירת אופן ואופי הטיפול תלויה בחומרת המצב אך גם בהעדפה האישית שלו, טיפול משולב תרופתי וקוגניטיבי התנהגותי נחשב יעיל מאוד אך לא תמיד קיים צורך בטיפול תרופתי.

התמודדות עם OCD בתחום טהרת המשפחה:

פעמים רבות נשים אינן יודעות כלל כי הן מתמודדות עם OCD בטהרת המשפחה. להתמודדות הזו יש השפעה רחבה על האישה עצמה, רמות המתח, כמות הזמן שהיא משקיעה בבדיקות, בהכנות לטבילה, על המערכת הזוגית המתח שלה מייצר מתח אצלו, העיסוק האובססיבי בהכנות דורש ממנו: להגיע יותר מוקדם מהעבודה, לפנות לה זמן ומרחב רב להכנות, ופעמים אף על המערכת המשפחתית כולה אמא יוצאת בערב מהבית לכמה וכמה וכמה שעות, באותו יום אי אפשר לדבר איתה בכלל.
א' בחרה לעשות את ההכנות לטבילה במקווה, היא הייתה מבקשת מהבלנית באופן חריג ומיוחד להגיע לפניה למקווה ולערוך את ההכנות לטבילה כך שיהיה לה די זמן, ההכנות היו דקדקניות ולקחו לה שלוש שעות, א' סיפרה שהיא הייתה מגיעה לביתה מותשת.

ר' ידעה שהיא מקפידה מידי על ההכנות היא הבינה שמשהו לא תקין, החוויה הייתה כל-כך מעיקה ולכן בחרה במדריכת כלות שליוותה אותה לאחר החתונה ועשתה איתה עבודה משמעותית סביב ההכנות לטבילה

חשוב לזכור ולדעת ההתמודדות של האישה אינה עם סוגיות הלכתיות אלא עם סוגיות רגשיות.

לסיום ולסיכום:

התמודדות עם הפרעת טורדנות כפייתית אינה קלה, זוהי הפרעה מציקה ועקשנית אך אפשר לטפל בה ואת יכולה להיות המנהלת שלה ולא להישאב אליה.

השפעת האומנה על המערכת הזוגית

אומנה

ילדים באומנה מגיעים, פעמים רבות, מרקע קשה של הזנחה או התעללות ולכן גם הטיפול בהם עשוי להיות מאתגר עד מאוד. במדינת ישראל כ-76% מהילדים הזקוקים למסגרת חוץ ביתית שוהים בפנימיות ורק 26% מהם מופנים למשפחות אומנה (עטר-שוורץ, 2011, קינג, 2013). נתונים עדכניים יותר של משרד הרווחה מראים כי בשנים 2015-2014 רק 21.8% מהילדים בהשמה חוץ ביתית (ובסה"כ 2,315 ילדים) הושמו במשפחות אומנה בעוד שאר הילדים הושמו בפנימיות. בעולם המערבי, ברובו, השמה במשפחות אומנה עדיפה על פני השמה במסגרות מוסדיות. הסיבה לכך היא שהיחס לפנימיות במדינת ישראל בדרך כלל חיובי יותר וזאת בשונה מהיחס ברוב העולם המערבי. במדינות רבות מסגרות השילוב החוץ ביתי העיקריות הן משפחות אומנה וילדים מופנים לפנימייה רק כאשר יש להם קשיים חריגים בתחום  הריגשי או ההתנהגותי או במקרה שהאומנה נכשלה.

אומנת קרובים

ועדת רוטלוי לבדיקת זכויות הילד, שהוקמה בישראל בשנת 1997 בראשות השופטת סביונה רוטלוי, המליצה על מדרג חלופות למסגרות חוץ ביתיות בישראל, כאשר העדיפות הראשונה היא להשמה של הילד באומנה אצל קרובי משפחתו, העדיפות השנייה הינה להשמה במשפחת אומנה ואילו החלופה של השמה בפנימייה הינה החלופה האחרונה במדרג. החלופות השונות נבחנות, כמובן,  באופן פרטני עבור כל ילד. בנוסף, מתבגרים באומנה דיווחו על העדפה של אומנת קרובים בשל יכולת היקשרות טובה יותר במסגרת כזו. לכן, כאשר נדרשת הוצאה חוץ ביתית – אומנת קרובים נבדקת כאופציה הראשונה (גין, 2003). מחקר שנערך על ידי שורק, סבו-לאל ובן סימון בשנת 2014 מראה כי 37% מן הילדים השוהים באומנה בישראל נמצאים באומנת קרובים. לאומנת קרובים מאפיינים ייחודיים ובהם שיעור גבוה יותר של משפחות חד הוריות וכן שיעור גבוה יותר של משפחות מבוגרות וחלק מהמשפחות מצויות במצב סוציואקונומי נמוך בהשוואה לאומנות אחרות. במקרים רבים לאומנת קרובים מעמד חוקי, קרובי המשפחה מקבלים משמורת על הילד וכד'.

תאוריית ההיקשרות:

הרציונל להשמה חוץ ביתית במסגרת של משפחת אומנה מבוסס על תאוריית ההיקשרות של ג'ון בולבי. תאוריית ההיקשרות של בולבי (Bowlby, 1973, 1980, 1982 [1969]) הפכה לתאוריה מובילה בהבנת התפקוד הפסיכולוגי של כל אדם בהגיעו לבגרות. התאוריה עוסקת באופן שבו הפרט מתייחס ל"אחרים משמעותיים" בחייו, לסגנון ההיקשרות אליהם, וכן לאמונותיו של היחיד ביחס לעצמי שלו וביחס לעולם. בולבי טוען שהצורך בקרבה הוא צורך מולד וכל תינוק מחפש את הקשר עם דמות מטפלת קרובה. על פי תאוריה זו קיימים כמה דפוסי היקשרות התלויים בנסיבות חייו הראשונות של הילד ולכן בעלי אופי שונה.

היקשרות בטוחה: פעילות תקינה של מערכת ההיקשרות. הדמות המטפלת זמינה והילד מרגיש בעל ערך ובטוח. ברגעים מאיימים, הילד יחפש קרבה לדמות המטפלת וכך יירגע. לדוגמא: כאשר הילד נופל הוא ייגש לאימא מתוך ביטחון שתוכל לסייע לו.

היקשרות חרדה: פעילות יתר של מערכת ההיקשרות מופיעה כאשר הדמות המטפלת מגיבה לילד בחוסר עקביות: לפעמים היא שם ולפעמים היא אינה שם. הילד מרגיש שאינו חשוב מספיק ושלא תמיד יזכה להגנה. במצבים מאיימים ילד כזה ינסה להפעיל את מערכת ההיקשרות ביתר שאת. הוא יחפש קרבה לדמות המטפלת גם כאשר האיום חלף. לדוגמא: ילד שפעמים רבות נופל או כואב לו ומפעיל את אימא.

היקשרות נמנעת: תת פעילות של מערכת ההיקשרות קיימת כאשר הדמות המטפלת לא מספקת הגנה. הילד מבין שגם במצבים מאיימים היא לא תהיה שם בשבילו ולכן במצבים כאלה לא ינסה להפעיל או לפנות לדמות המטפלת. לדוגמא: ילד שנופל ולא ניגש לאימא כיוון שהוא יודע  שהיא ממילא לא תעזור.

היקשרות פוגענית: פעילות בלתי סדירה של מערכת ההיקשרות קיימת כאשר הדמות המטפלת מזניחה או מתעללת. הילד יכול במצב זה לסבול מקשיים שונים: נפשיים, מוטוריים ועוד.

תאוריית ההיקשרות של בולבי רלוונטית להבנת התפקוד הפסיכולוגי והחברתי בבגרות. סגנון ההיקשרות בשלב הילדות הינו מאפיין גרעיני של אישיות המבוגר, המצביע על תפיסת העולם ותפיסת העצמי שלו ומשפיע על קשריו במערכות יחסים קרובות ומשמעותיות ועל התמודדותו עם אחרים במצבי יומיום ובמצבי דחק.

מסיבות אלו קיימת העדפה של משפחת אומנה כסידור חוץ ביתי על פני פנימייה וזאת על מנת לנסות ולתקן את דפוסי ההיקשרות הלקויים של ילדים הזקוקים להשמה חוץ ביתית.

קשיים איתם מתמודדים הורים אומנים

הורים אומנים מתמודדים במהלך גידול ילדי האומנה עם מערכת של קשיים מורכבים:
א. הורי האומנה מגדלים את ילד האומנה כילדם אך בידם יכולת מוגבלת ליצר או לתת את הטיפול המיטיב על פי הבנתם, וזאת מכיוון שהם מצויים תחת פיקוח ובקרה של גורמי הרווחה. בנוסף, הם אינם אפוטרופסים חוקיים של הילד ולפיכך זקוקים להסכמה של האפוטרופסים של הילד שיכולים להיות גם ההורים הביולוגיים הנמצאים ממילא במקום אישי ונפשי מורכב. המציאות בה הורה מגדל ילד כאילו הוא ילדו אך ידיו כבולות בטיפול בו הינה מציאות מורכבת והיא מייצרת קושי ותסכול משמעותיים.

,
ב. פעמים רבות התנהגות הילדים באומנה מאתגרת (התנהגות אלימה, אנטי חברתית או פוגענית) ועל הורי האומנה להתמודד באופן מיטיב עם התנהגויות מורכבות אלו. פעמים רבות הורי האומנה מרגישים שהם לבד בהתמודדות עם מצבים אלו.

ג. משפחות אומנה צריכות להתמודד מול גורמים רבים ושונים במערכת הרווחה והמשפט: העובדים הסוציאליים המופקדים על הילד ובכללם פקידת הסעד לחוק הנוער, מנחות אומנה מתחלפות, העובדים הסוציאליים המופקדים על ההורים ובכללם עו"ס משפחה ואחרים,  האפוטרופוס לדין שמונה לילד, גורמים מהשרות למען הילד, השופט ועוד. פעמים רבות זוהי מערכת מסורבלת ומורכבת.

ד. קיימים הבדלים בין היקשרות ההורים האומנים לילדיהם הביולוגיים, קשר מבטן ומלידה, לבין ההיקשרות שלהם לילדי האומנה. פערים אלה מהווים נדבך נוסף בקשיים הרגשיים אותם חווים הורי אומנה.
ה. הורי אומנה חווים רגשות מעורבים ומורכבים כלפי ההורה הביולוגי של הילדים. האם להיות איתו בקשר? מה יהיה אופי הקשר ועוד.

ו. כיוון שפעמים רבות לילדי האומנה קשיים מורכבים העלויות הכספיות בטיפול מיטיב בילדים יכולות להיות יקרות מאוד. וכך, משפחות אומנה חוות קושי לעיתים גם בפן הכלכלי.

בכל מערכת הדורשת התמודדות עם מצבים מורכבים או מאתגרים, בני הזוג יכולים באופן טבעי להיות בעמדות או בדעות שונות ואף מנוגדות, דבר שיכול לייצר קונפליקטים ומתח זוגי משמעותי. העבודה מול הרווחה יכולה לייצר מחלוקת, ההתנהגות של הילדים באומנה ואופי התגובה יכולים לייצר מחלוקת, אופי ההיקשרות עם הילדים יכול להיות שונה וכך גם מתווה הפעולה מול ההורים הביולוגיים של הילדים באומנה.

זוגיות

הפסיכולוג קארל רוג'רס קבע כי הערכה עצמית חיובית של אדם תלויה בכך שהוא תופס את עצמו כמובן, כמוערך וכמקובל ללא תנאי מצד האחר המשמעותי עבורו לדבריו: בת זוגו לברית הנישואין. אברהם מאסלו, בתיאוריית הצרכים שלו, מסביר כי לאחר שהאדם הגשים לעצמו את הצרכים הבסיסיים בפירמידת הצרכים (צרכים ביולוגיים וצורכי הישרדות אחרים שמייצרים הגנה וביטחון כגון: בית לגור בו, פרנסה ועוד) אז יעבור האדם לשלב הבא בפירמידה וינסה להגשים את הצרכים החברתיים של השתייכות וקבלה לקבוצה חברתית. הדמות המשמעותית לצורך השתייכות וקבלה היא בת זוגו.

פרופ' עמי שקד מדבר על כך שזוגיות מאופיינת באמצעות מודל רב שכבות שמרכיביו הם:
א. הממד המערכתי: הדינמיקה, התלות ההדדית והאינטרקציה שבין בני הזוג והשפעת הגומלין של בני הזוג על מערכת הנישואין. מערכת נישואין בנויה משני בני זוג והמרחב שנוצר ביניהם, כאשר שניהם יחד וכל אחד לחוד מייצרים אותו.

ב. הממד התוך אישי: מרכיבי האישיות, הנטיות, הרגשות והאמונות וכן יכולת ההתמודדות האישית של כל אחד מבני הזוג.

ג. הממד ההתפתחותי: מערכת הנישואין הינה ישות דינמית ומתפתחת. תא הנישואין עובר שלבים מובחנים של צמיחה והתפתחות וזאת מתוך בנייה מתמדת, התמודדות עם שינויים ועם מעברי חיים ותנועה מתמדת להשגת מטרות הפרט, הנישואין והמשפחה.

השפעת האומנה על הזוגיות

לגדל ילד באומנה זו חוויה מאתגרת הן בהתמודדות האישית והן בהתמודדות הזוגית. ילדים באומנה חווים בילדותם היקשרות לא תקינה לגורם המטפל המשמעותי וכתוצאה מכך הם יפתחו היקשרות לא בטוחה: היקשרות חרדה, נמנעת או פוגענית. כאמור, כאשר הילד נקלט אצל משפחת האומנה הוא עשוי להביא איתו דפוסי התנהגות מורכבים כגון: חרדת נטישה, הפעלת יתר של הורי האומנה, תגובות הנובעות מתוך מצוקה או חוסר כגון: החבאה של מזון, גניבה ועוד. דפוסים אלה של התנהגות אינם אופייניים או מוכרים למשפחת האומנה הגרעינית. ילד האומנה מאתגר את הורי האומנה בהתמודדות איתו והטיפול בו תובעני מאוד. במסגרת כתיבת מאמר זה בניתי שאלון בנושא אומנה וזוגיות שאותו הפניתי למשפחות אומנה ועליו השיבו 48 הורים. תגובות מייצגות של הורים על תהליך האומנה כללו בין השאר את ההיגדים הבאים: "ההתמודדות עם האומנה היא עבודה קשה מאוד, לתפעל הכול ולהישאר שפויים בתהליך כל כך מורכב" , "קיבלנו ילדים מורכבים והתהליך היה קשה במיוחד כאשר היינו צריכים להתרגל לילדים מקללים ואלימים". לגבי השפעת האומנה על המרחב הזוגי כתבו ההורים האומנים: "אין זמן להתעסק בזוגיות", "יש לנו שני ילדי אומנה עם צרכים מיוחדים – השיח עבר יותר לענייני לוגיסטיקה". ישנם גם זוגות שהגיעו למצבים מורכבים יותר כגון אישה שכתבה את הדברים הבאים: "האומנה הייתה חוויה משמעותית לשנינו, בשנות האומנה הראשונות זו הייתה משימת חיינו. ככל שהילדה גדלה הרגשתי שאיבדתי חבר ופרטנר. לאחר שהוצאנו את הילדה מהבית הזוגיות שהייתה במשבר חזרה להיות נהדרת. התחושה הייתה ועודנה של כישלון. לא עמדנו במשימה שלקחנו על עצמנו אבל מערכת היחסים הייתה מספיק חזקה ולכן שוקמה". נראה כי גידול ילדים באומנה הוא חוויה מאתגרת בפן האישי, הזוגי והמשפחתי. במהלך הפרקים הבאים אתייחס גם לממצאים שעלו בשאלון אותו מילאו הורי אומנה.

קשיים זוגיים ייחודיים לאומנת קרובים:

כאמור, אומנת קרובים נחשבת עדיפה עבור הילד. כך דיווחו גם ילדים המושמים באומנת קרובים. משפחת האומנה יכולה להיות מגוונת: סבא וסבתא, דודים, אחים בוגרים ועוד. באומנת קרובים עולים מספר קשיים ייחודיים: משפחת האומנה חווה בקרה ו/או ביקורת מתמדת של קרובי משפחה אחרים בנוסף לפיקוח הקבוע של גורמי הרווחה וביקורי העובדים הסוציאליים. כאשר הילד גדל אצל דודיו נוצר לעיתים מתח זוגי סביב האומנה כאשר הילד הוא קרוב משפחה (אחיין ולמשל) של אחד מבני הזוג ולכן רמת המחויבות של בני הזוג כלפיו שונה. פער זה מתעצם כאשר משפחת האומנה חווה קשיים והתמודדות עם ילד האומנה. במצב זה יתכן מתח זוגי משמעותי עד כדי רצון של אחד מבני הזוג לוותר על האומנה בעוד בן זוגו אינו מסוגל לוותר על ילד האומנה ולפרק את האומנה, כפי שכתבה אישה אחת בשאלון שערכתי: " אנחנו באומנת קרובים. היות והילד קרוב משפחה שלי אני מרגישה שהאחריות נופלת עליי. למרות שבעלי נתן הסכמה להיות משפחה אומנה. האחריות והאשמה עלי". ובמקום אחר:  "האומנה יצרה מחלוקות כי זו אומנה משפחתית".

קשיים זוגיים באומנה

מתוך התגובות לשאלון הנ"ל, בנושא השפעת האומנה על המערכת הזוגית (על השאלון השיבו, כאמור, 48 הורי אומנה), עלו מספר תופעות משמעותיות ולהלן העיקריות שבהן:

א. צמצום הזמן הזוגי:

קושי משמעותי עליו דיווחו משפחות אומנה רבות הוא צמצום הזמן הזוגי: "היה קשה למצוא זמן לזוגיות ומכאן נוצר ריחוק קל ופגיעה באינטימיות הזוגית", "פחות אינטימיות, פחות יציאות לבילויים או משפחה" "זמן עם הילד על חשבון זמן זוגי…." או כפי שכתבה אם אומנה: "אני מותשת ולרוב עייפה ולא נשאר זמן לזוגיות".

ב. ירידה באיכות הקשר הזוגי ושביעות הרצון הזוגית:

כ66% מהורי האומנה שהשיבו לשאלון, דיווחו על כך שאיכות הקשר הזוגי עלתה בעקבות האומנה. אף אחד מההורים לא דיווח על כך שאיכות הקשר הזוגי ירדה בעקבות האומנה.
לגבי שביעות רצון זוגית, יותר מ-50% מהורי האומנה שענו על השאלון דיווחו על עלייה בשביעות הרצון הזוגית אם כי כ-11% מההורים דיווחו על ירידה בשביעות הרצון הזוגית. יתכן שזה נובע מצמצום הזמן הזוגי שהינו תופעה משמעותית מאוד אצל משפחות אומנה, בייחוד בשלושת שנות האומנה הראשונות.

ג. מחלוקות על אופן גידול ילד האומנה:

בנושא המחלוקות בין בני הזוג על אופן גידול ילד האומנה עלו מספר סוגיות. למעט אחד, כל הורי האומנה שענו על השאלון דיווחו על כך שלא הייתה מחלוקת כלכלית או מחלוקת על הוצאות כספיות בנוגע לילד האומנה. לעומת זאת, בנושאים חינוכיים (כגון: האם להיות יותר נוקשה או יותר רך? האם להעניש ולהציב יותר גבולות?) 54% מהמשיבים ענו שלא היו מחלוקות משמעותיות ואילו 46% דיווחו על מחלוקות משמעותיות: " כן, בעיקר בעניין הצבת הגבולות לילד", " לעיתים. היו לנו המון שיחות נפש שבסופן יישרנו קו והמשכנו יחד במסע", "כן, בלא מעט פעמים", "כן, בהתחלה מאוד, בעיקר סביב התנהגויות "חריגות" כשבעלי דוגל במתן תגובה "עונש" ואני בשיח..", "זו לעיתים בעיה אבל ככל שהזמן חלף, למדנו למצוא את הדרך שמתאימה לשני הצדדים", "כן. מחלוקת בנושא פינוק יתר. בנושא האם צריך להעניש. לעיתים הילדים השתמשו בנו לפרק חזית אחידה. איפה לשחרר וכמה".

ד. פירוק הקשר הזוגי:

אחת השאלות אותן הפניתי אל משפחות האומנה בשאלון הייתה 'האם הרגשת שהאומנה יכולה לפרק את הבית?'. על שאלה זו ענו 24 משיבים: 13 מתוכם, כ-54%, ענו שהאומנה לא גרמה למחשבות או לרצון לפרק את הבית. לעומת זאת, 11 משיבים, כ-46%, ענו שהיו מחשבות להתגרש בשלבי האומנה הראשונים או בכלל. להלן חלק מהתשובות: "לעיתים כן", "כן, עמדנו להתגרש", "היו רגעים שבהחלט כן", "כמעט וזה פירק אבל לא וויתרנו על האהבה הגדולה שלנו", "בהחלט כן".

מודל לבניית חוסן זוגי ומשפחתי

"נישואים מאושרים או זוגיות מאושרת מבוססים על חברות אמת. ככל שבני הזוג לומדים להכיר זה את זה ולהתחבר זה לזה הם בונים את 'בית הזוגיות האיתנה שלהם'" (ג'ון גוטמן). טבעם של משברים הוא שהם יכולים לפרק או להצמיח: אנחנו יכולים לצאת מהמשבר בוגרים יותר, מחוזקים יותר, מאוחדים יותר או שהמשבר יכול לעורר ולהציף קשיים ישנים ולסדוק את הזוגיות שלנו. זוגיות איתנה מאופיינת ביכולת להתמודד עם אתגרים, משברים והתמודדויות מורכבות בחיים בהשוואה לזוגיות שאינה כזו. אומנה היא התמודדות משברית ארוכת טווח. אומנה אינה משבר קטן או משבר חולף. בשאלון למשפחות האומנה כ-83% מהמשפחות דיווחו על כך שהזוגיות שלהם עוד לפני האומנה הייתה טובה. נתון זה משמעותי ומקנה למשפחות האומנה את היכולת להתמודד עם המורכבות שהאומנה מייצרת ואף לצמוח יחד עם אותה מורכבות. ומכאן, שאומנה כמשבר מתמשך יכולה לבנות את הזוגיות אך גם לפרק אותה. אנסה להציע כאן מודל התמודדות לפיתוח חוסן זוגי ומשפחתי.

אומנה כהזדמנות לפיתוח חוסן זוגי ומשפחתי

 מחקרים על השונות בהסתגלות של משפחות למצבי לחץ (כגון: לחץ ביטחוני, לחץ כלכלי וכד') מתייחסים לשלושה מרכיבים משמעותיים שיוצרים חוסן זוגי או משפחתי (וולש,2012):

1. התארגנות

2. תקשורת

3. משמעות.

ננסה לאמץ את המודל ולהתאים אותו להתמודדות אישית, זוגית ומשפחתית בתהליך האומנה, תהליך שהיכולת שלו לייצר מורכבות במישורים אלו גדולה ומשמעותית.

1. התארגנות:

לנושא ההתארגנות כמה חלקים:

היערכות: מומלץ להתארגן לקראת הגעת ילד האומנה: היכרות עם הילד וצרכיו, התארגנות פיזית (חדר, בגדים וכד'), איסוף מידע על הילד וקשייו הסובייקטיביים.
שמירה על שגרה: מומלץ לפעול להתארגנות שוטפת: החל מקימה בבוקר, הליכה לבית הספר, הסעות לטיפולים, מפגש עם ההורים הביולוגיים ועוד.

מצבי קצה: מעברים ושינויים מביאים פעמים רבות קושי אצל ילדים באומנה, המוביל לעיתים להתנהגות מאתגרת אצלם ובכלל זה: אלימות פיסית, גניבה ועוד. כך, ילדים באומנה חווים לעיתים משברים או תקופות קשות יותר. מצבים כמו תחילת שנה, מעבר מהמעון לגן או מהגן לבית הספר, או מצבים בהם מגיעה גננת או מורה חדשה, עשויים להוות עבור הילד חוויה מאיימת. כך גם מצבים  שהילד חווה כמצבי חוסר שיכולים להביא אותו להתנהגות בעלת אופי של הישרדות כמו גניבה, החבאת מזון ואגירה. היכרות וחשיבה על המעטפת הרחבה והתארגנות מותאמת יכולה לסייע הן למשפחת האומנה והן לילד להתמודד עם מצבים אלה.

בילוי משותף: זמן איכות זוגי ומשפחתי ובילויים משותפים חשובים מאוד על מנת לטעון את המצברים האישיים, הזוגיים והמשפחתיים. בשאלון שהעברתי בין משפחות האומנה עלה הקושי במציאת זמן לבילוי משותף אך זהו ערך משמעותי שעל בני הזוג והמשפחה לתת לו מענה. היכולת שלנו לטעון את הכוחות שלנו מוביל גם להורות טובה יותר הן לילדינו הביולוגיים והן לילדי האומנה ומלמד מודל משמעותי לילדינו. זמן בילוי משותף אינו מותרות. זהו כלי חשוב בהתמודדות עם אתגרי האומנה. לכן, חשוב ומשמעותי שמשפחה המשמשת כמשפחת אומנה תכיר בצורך בזמן איכות משפחתי וזוגי בבחינת: "ברוך אומר ועושה".

2. תקשורת:

תקשורת היא מושג רחב. בהקשר הזה נתייחס לשני היבטים הנוגעים במושג זה: לנושא הידע ואיסוף המידע מכל הגורמים המקצועיים. עניין זה נוגע לתקשורת בשלב ההיערכות לאומנה ודרך כל שלבי גידול הילד. ובנוסף יצירת אקלים של שיח מאפשר של משפחת האומנה בערוצים שונים.

ידע זה כוח: ידע נותן ביטחון ותחושת שליטה במצב ולכן, החל משלב ההיערכות לאומנה ודרך שלבי האומנה השונים חשוב ליידע את משפחת האומנה על הקשיים שאובחנו אצל הילד, בחוות הדעת של המטפל הריגשי, בהמלצות המקצועיות וכיוב'.

שיח מאפשר: 'שיח מאפשר' הוא יצירת סביבה המאפשרת ביטוי של מחשבות, סובלנות לדעות שונות והקשבה ללא שיפוטיות. שיח כזה משמעותי מאוד עבור כל אחד מבני המשפחה, בני הזוג והילדים. כאשר בני זוג חווים שינוי דרמטי וכאשר ילדינו הביולוגיים חווים שינוי דרמטי חשוב שיוכלו לבטא את מחשבותיהם, כעסם ותסכולם באופן בטוח בלי שיחוו ביקורת שיפוטית כלפי דעותיהם ומחשבותיהם.

3. משמעות:

כאשר לעשייה שלנו יש משמעות יש לנו יכולת להתמודד עם אתגרים ומשברים ולכן משמעות מקנה חוסן בהתמודדות עם אתגרים ועם מציאות מורכבת. קיימים מספר מרכיבים של 'משמעות':
מקורות כוח: אנחנו יכולים לבדוק עם עצמנו מה חיזק אותנו בתקופות מורכבות שונות שעברנו בזוגיות שלנו ולהשתמש בכלים אלו לחיזוק הזוגיות והמשפחה. ניתן לצמוח ולחזק את הזוגיות והמשפחה מתוך הקושי. בשאלון שהעברתי בקרב משפחות האומנה בדקתי האם המשפחה הגרעינית והמורחבת וכן שירותי האומנה היו מקור כוח עבור המשפחות. מצאתי שמרבית המשיבים דיווחו על תמיכה הן בקרב המשפחה הגרעינית, הן של הילדים הבוגרים והן של המשפחה המורחבת, כפי שכתבה אחת המשיבות: "כן, כל המשפחה תומכת בתהליך". בעניין תמיכה של שירותי האומנה השונים, באופן מובהק פחות משפחות חוות את המערכת ואת מנחת האומנה כגוף תומך, אם כי חלק מהמשפחות ציינו את מנחת האומנה ואת הארגון המפעיל את האומנה כגורם תומך ומשמעותי.

אמונות: לזוגות שונים ולמשפחות שונות מערכת שונה של אמונות. קיימות אמונות מחזקות כמו: "יש לנו כוח, נעבור את זה יחד…", "נוריד את הראש, ניתן לגל לעבור ונצא מחוזקים."
כדאי לבחון מהן האמונות הזוגיות והמשפחתיות שלנו. אמונות מחזקות ותומכות יכולות לסייע באופן משמעותי למשפחת האומנה ברגעי קושי ומשבר.

צמיחה מתוך קושי: משבר או קושי יכול להיות גם הזדמנות. ג'ון גוטמן מתייחס בספרו "שבעה העקרונות לנישואים מאושרים" לנושא של ההיכרות בין בני הזוג כחלק משמעותי בחברות וביצירת הקירבה והאינטימיות הרגשית, או כפי שהוא מכנה זאת: הגדלת "מפת האהבה הזוגית". מצבי קושי או משבר יכולים להוות הזדמנות ייחודית להיכרות עם עוד חלקים באישיותו של בן הזוג – היכולת שלנו להיות סקרנים, ללמוד על בן הזוג, להבין ולגלות עוד צדדים באישיותו גם כאשר הם שונים משלנו וגם כאשר אנחנו חלוקים בדעותינו. נסו להקשיב לבן הזוג מעמדה שרוצה להכיר, להבין וללמוד אותו ועליו ולא מתוך עמדה שיפוטית ומבקרת.

סיכום ומסקנות

אומנה מאתגרת את הזוגיות וכן את המערך המשפחתי ופעמים היא מביאה זוגות למצבי קצה ולמחשבה על פירוק הקשר הזוגי. זאת, גם על פי הממצאים שעלו במענה לשאלון שהעברתי בנושא למשפחות אומנה. נראה כי מצב הנישואין והקשר הזוגי שקדמו לאומנה משמעותיים מאוד על מנת לצלוח את אתגרי האומנה. ויתרה מזו, משפחת האומנה יכולה לצאת מחוזקת מהתמודדות זו. הליווי והמענה המקצועי אותו מקבלות משפחות האומנה דל מאוד. משפחות אומנה  ציינו בשאלון כי נדרשו לטיפול זוגי או הרגישו צורך בטיפול כזה. הטיפול אותו מקבלות משפחות האומנה ממוקד רק בילדי האומנה ונראה שיש לתת את הדעת על ליווי משפחתי מקיף יותר גם בהיבט הזוגי, ובהיבטים נוספים כגון תמיכה בילדים הביולוגיים של משפחת האומנה. מערך זוגי חזק יכול לאפשר סביבה מיטיבה יותר עבור ילד האומנה ואף לקדם ולהצמיח  אותו.

רשימת ספרות:

Walsh, F. (2012) Family Resilience. Strengths forged through adversity in Walsh, F. (2012) (Ed.)  Normal family processes: Growing diversity and complexity. (3rd e)  New York: Guilford Press

עמיאל, ש', שורק, י', (2014). ליווי למשפחות באומנת קרובים.  מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. (גרסה אלקטרונית). סקירת ספרות.  נדלה בתאריך 1/8/2020
https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2018/01/livuy.pdf

פרופ שקד, ע', (2017). משפחה מיוחדת. מתוך גיליון כלים שלובים. מאת: מרכז י.נ.ר. (גרסה אלקטרונית) נדלה בתאריך 20/8/2020

https://www.ynrcollege.org/Downloads/KS/72/Issue72.pdf

פרופ' מיקולינסר, מ', וד"ר ברנט, א' (2005). תיאוריתת ההתקשרות. מתוך גיליון נושא מיוחד של כתב העת מפגש. מאת: מערכת פסיכולוגיה עברית. (גרסה אלקטרונית). אתר מאמרים. נדלה בתאריך: 15/8/2020.
https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=565

עמית, ת' (2008). תורת ההיתקשרות של ג'ון בולבי ומקומה בפסיכולוגיה. (גרסה אלקטרונית). אתר מאמרים נדלה בתאריך 15/8/2020.

http://www.articles.co.il/article.php?id=25184

קפלן, א', וקפלן, ק' (2009). דפוסי התקשרות של תינוקות והשפעתם על תפקוד האדם הבוגר בזוגיות, חברה ועבודה. (גרסה אלקטרונית) אתר מאמרים נדלה בתאריך 15/8/2020.

http://www.psychologia.co.il/attach1ok.htm

משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים. האומנה בישראל נתונים. (גרסה אלקטרונית). נדלה בתאריך 10/8/2020.

https://www.molsa.gov.il/Populations/Youth/ChildrenAtRisk/OutsideAssistance/Fosterage/AboutFosterage/Pages/IsraelFosterData.aspx

שורק, י', סבו-לאל, ר', בן סימון, ב', (2014). שירותי האומנה בישראל: תהליכי שינוי ותמונת מצב. מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. (גרסה אלקטרונית). נדלה בתאריך 1/8/2020

על כסף ונישואין

כסף, כל כך הרבה נכתב עליו.
כבר כתב שלמה המלך החכם מכל האדם: " אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קהלת ה' ט'). מסתבר שמריבות על כסף התחילו כבר עם שחר האנושות. לפני יותר ממאה שנים אמר הסופר לב טולסטוי (מתוך ויקיציטוט) על הדורות האחרונים ש"הכסף מייצג צורה חדשה של עבדות במקומה של העבדות העתיקה". בזוגיות פעמים רבות נוצרות מריבות או מתחים סביב לנושאים כספיים והשלכה של הנושאים הכספיים לעניינים רגשיים ואישיותיים הבאים לידי ביטוי באמירות כמו : "את נורא בזבזנית", "אתה נורא חסכן" וכדומה. למה אנחנו רבים על כסף??ומה המשמעות שלו עבורנו וביחסינו הזוגיים?

אנשים שונים מייחסים לכסף משמעויות שונות הקשורות לנושאים ריגשיים.לכל אחד מאיתנו יש סיפור אישי סביב נושא הכסף. הסיפור שלנו נבנה כתוצאה מהיחס של הורינו לכסף, ממסרים שעברו אלינו ומחוויות וינסיונות שצברנו במהלך החיים. הסיפור האישי שלנו משפיע על היחס שלנו לכסף ואנחנו מעניקים לו משמעות ריגשית. מסיבה זו נפגוש אנשים עם התייחסות שונה לכסף: חלקם פזרנים ואחרים חסכנים, אנשים שעובדים ללא לאות על מנת להרוויח כסף ואחרים המתעלמים מהצורך שבכסף. ישנם אנשים שמוציאים כסף ללא בקרה ואחרים מקפידים על כל הוצאה. כתוצאה מהשוני כסף יכול להוות טריגר משמעותי המשפיע על מערכות היחסים שלנו.

ארבעה טיפוסים שונים:

הפסיכולוג ד"ר ברדלי קלונץ, אחד החלוצים בתחום הזוגי-פיננסי מאפיין ארבעה טיפוסים שונים בנושא היחס לכסף (Klontz, et al., 2006; Klontz and Klonz, 2009.) מדובר על ארבע סכמות קוגנטיביות חוויתיות הקשורות ליחס האדם לכסף ורכוש.

א. הטיפוס הנמנע.

"כאשר אני נותן שטר של מאה פרנק, אני נותן את המלוכלך ביותר" ( ז'יל רנר).
הטיפוס הנמנע חושש מכסף ולא אוהב לדבר עליו ולעסוק בו . האמונה הפנימית שלו היא שכסף הוא דבר רע, מלוכלך ולא ערכי ולכן הוא מעדיף שלא לטפל בנושאים כספיים, פעמים רבות תוך טענה לחוסר הבנה בנושאים אלו. טיפוסים נמנעים עשויים להיות פזרנים מאוד או חסכנים מאוד. יתכנו גם בעלי עסקים, ולא רק שכירים, כגון מסעדנים, אנשי טיפול ועוד רבים אחרים שיאמרו שאינם מבינים בכסף אלא בתחום העיסוק שלהם.פעמים רבות אנשים כאלו הם רגישים ורוחניים שואפים לעולם טוב ומוסרי יותר, דואגים לזולת ומונעים מטוב ולא מאינטרסים.

ב. הטיפוס המעריץ.

"רדיפה אחרי כסף עם אמונה שכשיהיה מספיק כסף תהיה לך שמחת חיים." (אילן הייטנר).
אנשים שמעריצים כסף חיים בתחושה ואמונה פנימית כי הכסף הוא פיתרון לכל הבעיות. הכסף הוא מתכון לאושר, לזוגיות טובה ושמחה, למצב חברתי טוב ויצירת קשרים משמעותיים,לעבודה טובה ועוד. לכן הם עסוקים בהשגת הכסף הנכסף, מתוך אמונה שהוא יביא אותם לאותה מציאות אידאלית. פעמים רבות אנשים אלו יהיו הישגיים מאוד ומונעים מעיניינים כספיים, שכן עבורם הכסף הוא מנוע לעבודה, ללקיחת סיכונים או להקפדת יתר לחסוך כדי שבעתיד יהיה. אנשים אלו ישתמשו בכסף כדי להביע אהבה או חיבה והם יחצינו את כספם. פעמים רבות אנשים כאלו הנם בעלי מוטיבציה ושאיפה גבוהה וכישרון ליזמות.

ג. הטיפוס השמרן או הדאגן.

"קיימת יתר דאגה לשמור על הכסף מאשר לנסות להתעשר." (מישל דה מונטיין)
אנשים שמרנים חיים בחרדה ובזהירות מתמדת מפני חיסרון של כסף. הם חוששים שלא יהיה מספיק כסף ולכן צריך להתמיד בעבודה קשה ולחסוך את הכסף שהם מייצרים לעתיד הלוט בערפל. אנשים כאלה לא אוהבים לשוחח על כסף או נושאים שקשורים אליו ונוהגים בדיסקרטיות בכל הנוגע למצבם הכלכלי. פעמים רבות אנשים אלו מחושבים, מדוקדקים ומתוכננים. ניתן לסמוך עליהם שינהלו את תקציב הבית ביד רמה. הם מצליחים לחסוך גם כשנראה שאין מאיפה.

ד. הטיפוס התחרותי, מעמדי.

הכסף יענה את הכל (קהלת י' יט')
אנשים תחרותיים זקוקים לכסף על מנת להרגיש בעלי ערך ומעמד: ערך זוגי, ערך משפחתי, ערך חברתי. בתפיסת עולמם הכסף מעיד על הערך העצמי שלהם ומשקף את העצמי שלהם. אנשים אלו ישקיעו הרבה זמן, כוח ואנרגיה על מנת להרוויח ולצבור כסף כיוון שלמעשה הכסף הינו הם עצמם. אנשים כאלו יהיו בעלי נטייה לפזרנות ונטילת סיכונים ביחס לכסף וכן להחצנה ונראות של כספם על-ידי רכישה של מותגים ושימוש ברכוש הנחשב כבעל ערך. פעמים רבות אנשים אלו שאפתניים ובעלי מטרות שונות.

כסף וזוגיות.

באופן טבעי בני זוג הם טיפוסים שונים בכלל, ובתפיסה שלהם לגבי כסף בפרט. כל אחד מבני הזוג גדל בבית שונה עם הורים שייחסו לכסף משמעויות אחרות. השונות הזו יכולה לייצר מתח בין בני הזוג, ביחוד כאשר פעמים רבות שיח על כסף הוא טאבו. סקר שנערך על ידי אפליקציית ההשקעות אקרונס בארה"ב (כדאי לציין בסוף מקור) מצא כי ל 68% מהאנשים קל יותר לדבר על המשקל שלהם מאשר על כסף. ד"ר גיא הוכמן מבית הספר איביצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה וחוקרים נוספים (כנ"ל) מסבירים שאנשים חוששים לדבר על כסף ובכלל על מה שטוב להם בגלל חשש מ"עין הרע", חשש שהטוב יתקלקל. עוד נמצא כי לנשים קשה יותר לשוחח על כסף מאשר לגברים כיוון שהן תופסות את נושא הכסף כנושא אישי מידי (סקר שנערך על ידי חברת פידלטי אינווסטמנט 2015 ארה"ב) .
לתפיסה המשפחתית בנושא היחס לשיח על כסף השפעה משמעותית לאופן ההתנהלות של הפרט. לכן גם קשה מאוד לבני זוג רבים לנהל שיח על נושאים כספיים. חשוב לדעת כי שונות בהתייחסות לכסף, כמו גם שונות בין בני הזוג בתחומים שונים לא תוביל בהכרח לכשלים בקשר. מצב שבו יהיו כשלים בקשר, מריבות וקונפליקטים הוא תוצר של קושי בקשר עצמו ושל התפיסות השונות בהתייחסות לכסף. הכסף, בדיוק כמו גם גורמים אחרים, הוא רק הטריגר למתח זוגי ומריבות, ובשל השפעתו על תחומים רבים בחיינו הוא מהווה טריגר משמעותי. .

דרכי פעולה

מה אפשר לעשות עם השונות בתפסיה של כל אחד מבני הזוג? כיצד ניתן לנהל אותה ועדיין להגיע להבנות והסכמות? אם בני בזוג שונים ביחסם לכסף, מה זה אומר על הקשר שלהם ? האם השונות הזו, כמו גם הבדלים נוספים בין בני הזוג, יכולה להעשיר את הזוגיות? האם בני זוג יכולים להרוויח מהשונות הזו? ננסה להציע כאן הסתכלות קצת אחרת על שונות בין בני זוג ועל מריבות סביב נושאים כספיים כמודל להתנהלות סביב שונות זוגית.
שונות בין בני זוג היא טבעית ונורמלי. היא יכולה להעשיר את הזוגיות שלנו, ואנחנו יכולים ללמוד ולהרוויח ממנה. על מנת ליישם זאת נתבונן בשלושה שלבים:

השלב הראשון:

היו חוקרים. קחו את הנושא הכספי כנקודת מוצא להיכרות עם צד נוסף בבן הזו. הכירו יותר את תפישתו וגישתו ביחס לכסף כמו גם לנושאים נוספים בהם אתם חלוקים. אפיון הטיפוס המתאר את בן הזוג וניתוחו יסייע לכם להבין יותר אותו ואת עולמו, את חששותיו ואת המורכבויות אותן הוא חווה, וכן את היתרונות בהיותו טיפוס מעין זה. גלו סקרנות והתעניינות לעולמו השונה, הגדילו את מפת האהבה שלכם (גו'ן גוטמן) והפעם בנושא זה, שאלו אותו שאלות מעמדה מקשיבה, סקרנית ולומדת ולא מעמדה שיפוטית: שאלו על הבית בו גדל על יחס הוריו לכסף, על מהו כסף עבורו, על התנסויות שהיו לו והלקחים שהפיק מהם.

השלב השני:

שלב ההבנה, ההתנהלות שלכם תשפיע גם על בן הזוג ולכן היא יכולה להקצין או להבליט את היתרונות וכן גם את המורכבויות בהתנהגותו. מחקרים מראים כי חיי הנפש של היחיד אינם תהליך שכולו פנימי וקיימות השפעות חיצוניות על חיי הנפש של כל אחד מאיתנו. כל אדם באשר הוא משפיע על ההקשרים בהם הוא חי ברצף חוזר ונשנה של פעולות גומלין ולכן גם ההתנהלויות שלנו ישפיעו על בן הזוג ועל התהליכים אותם יעבור ביחס לכסף כמו גם ביחס לנושאים אחרים. היכולת שלכם לתת מקום לחלקים החיוביים בהתנהלותו של בן הזוג בנושאים הכספיים תחזק את הקשר בינכם ואת הזוגיות, הדגשה של חסרונות התנהלותו תחזק את הביקורת שלכם כלפיו ויכולה לייצר בינכם מרחק.

השלב השלישי:

יצירת מרחב בטוח לשיח. כאשר קיימיים צדדים מורכבים בהתנהלותו של בן הזוג היוצרים קושי או פגיעה בכם נהלו ביניכם שיח על הצרכים האישיים שלכם. גלו מהו הצורך שחסר לכל אחד מכם סביב התנהלותו הכספית של בן הזוג. אדם שמרן זקוק לביטחון ואילו אדם תחרותי זקוק להערכה כלפיו ועוד. כאשר תיתנו מקום לאותם צרכים חסרים תוכלו יחד להגיע להבנות ולפתרונות שיסייעו לכם למלא את הצרכים החסרים של כל אחד מכם.
לסיכום, כסף הוא טריגר, אמנם כזה שיש סביבו רגישיות שונות אך הוא יכול גם להאיר מקום של שונות, של זוויות חדשות ובכך ולסייע לנו להעמיק את התקשורת, להגדיל את מפת האהבה ולצמוח זוגית.

מינושין, סלוואדור (1982), משפחות ותראפיה מישפחתית, הוצאת דביר עמ': 4-72

Klontz, B., & Klontz, T. (2009). Mind over money: Overcoming the money disorders that threaten
our financial health. New York: Broadway Business.

Klontz, B., Bivens, A., Klontz, P., Wada, J., & Kahler, R., (2008). The treatment of disordered money behaviors: Results of open clinical trial. Psychological Services 5 (3)’ 295-308.

Klontz, B., Britt, S, L., Mentzer, J. Klontz, T., (2011). Money Beliefs and Financial Behaviors: Development of the Klontz Money Script Inventory. The Journal of Financial Therapy, Volume 2, 1-22.